למי פונים בישראל: קווי סיוע וגורמי טיפול

כשעולה חשד, לא תמיד ברור לאן לפנות. ריכזנו כאן את הגורמים המרכזיים בישראל ואת מה שכל אחד מהם מתאים לו. המספרים נכונים למועד הכתיבה — אם משהו השתנה, בדקו באתרי הגורמים עצמם.

בסכנה מיידית

משטרת ישראל — 100. אם יש סכנה מיידית לילד/ה או חשד לעבירה שהתרחשה זה עתה — זה הערוץ המהיר.

דיווח וטיפול בחשד לפגיעה

• מוקד הרווחה — 118. שיחת חינם, 24 שעות ביממה (למעט יום כיפור), בכמה שפות. נקודת פנייה והכוונה ראשונית, גם לילדים במצבי מצוקה וסיכון. פרטים
• עובד/ת סוציאלי/ת לפי חוק הנוער (בעבר "פקיד סעד") — במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית. זו הכתובת הרשמית לדיווח על קטין בסיכון. פרטים
• מרכז הגנה (למשל "בית לין") — מרכז לקטינים נפגעי עבירה (גילאי 3–18), שמאגד תחת קורת גג אחת חוקרי ילדים, צוות רפואי-משפטי וצוות עבודה סוציאלית. הסיוע חינם. פרטים

תמיכה רגשית

• ער"ן — 1201. עזרה ראשונה נפשית, אנונימית, 24/7. קו תמיכה רגשית להורה או לילד/ה — לא ערוץ דיווח רשמי.
• קווי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית — 1202 לנשים, 1203 לגברים. 24/7, אנונימי, כשעולה חשד לפגיעה מינית. פרטים

פגיעה ברשת

מוקד 105 (המטה הלאומי להגנה על ילדים ונוער ברשת) מתאים רק לפגיעות מקוונות — סחיטה, תכנים פוגעניים או פגיעה מינית ברשת. הוא אינו הערוץ לפגיעה פיזית בגן או במעון.

חובת דיווח — חשוב לדעת

לפי סעיף 368ד לחוק העונשין, קיימת בישראל חובת דיווח על חשד לפגיעה בקטין בידי האחראי עליו (הורה, בן משפחה, מטפל/ת או גננ/ת). על כל אדם חלה חובה לדווח, ועל אנשי מקצוע חלה חובה מוגברת. מדווחים למשטרה או לעובד/ת סוציאלי/ת לפי חוק הנוער. אין צורך "להוכיח" לפני שמדווחים — די בחשד סביר, וההפרה של החובה היא עבירה.

אתם לא צריכים להחליט לבד לאיזה גורם לפנות — כמעט כל אחד מהמספרים האלה יכול לשמוע, להרגיע ולהכווין אתכם לגורם הנכון.